מימון המונים (באנגלית: Crowdfunding) היא שיטה לגיוס הון על ידי מספר רב של משקיעים, כשבדרך כלל סכום השקעתו של כל משקיע אינו גדול (במונחים של חברות). השיטה אינה חדשה בעולמנו והיא ממשיכה לצבור תאוצה, להתפתח ולהשתכלל עם השנים. הרשויות הרגולטוריות, מצדן, אינן נשארות אדישות ומחוקקות חוקים ותקנות על פי השקפת עולמן והאג'נדה שאותן הן מובילות. דוגמה לשינוי כזה מהזמן האחרון מגיעה מארצות הברית. ב-16 במאי 2016 נכנסו לתוקף תקנות "מימון ההמונים" שאימצה הרשות לניירות ערך האמריקאית (ה-SEC) תחת JOBS ACTThe .
על קצה המזלג, נזכיר, כי ACTThe JOBS (The Jumpstart Our Business Startups Act) נולד לפני כ-4 שנים כדי להקל על חברות קטנות ובינוניות לגייס הון על ידי מתן הקלות ופטורים מדרישות רגולטוריות מסוימות. כך למשל, פרק 1 (Title I) של החוק הוליד סוג חדש של חברה - Emerging Growth Company- אשר זכאית להקלות שונות בדרישות (המכבידות מאד) הקיימות בהליך הנפקה לציבור (IPO).
פרק אחר בחוק, והוא ענייננו, הוא פרק 3 (Title III) שמסדיר גיוסי הון בדרך של מימון המונים. נכון כי עוד לפני החוק כיכבו ברחבי העולם והרשת ללא סוף קמפיינים של מימון המונים בכל תחום ונושא אפשריים. אולם, רובם המוחלט התבססו לא על רכישת בעלות בגוף בו הושקעו הכספים (למשל, השקעה בחברה בדרך של רכישת מניותיה), אלא, בתמורה לכספם קיבלו המשקיעים למשל מתנה או שירות מהגוף שבו השקיעו (לפעמים יוצר או יזם עם רעיון למוצר חדש). כדוגמה, באחד מהאתרים באינטרנט למימון המונים פורסם קמפיין של יוצר סרט שזיכה את משקיעיו בפרסים שונים בהתאם לגובה השקעתם - כרטיסים לשיעורי מחול, פוסטר חתום של יוצר הסרט או הבטחה ששם התורם יופיע בקרדיטים בסוף הסרט.
אולם, להבדיל מהקמפיינים הנוכחיים בהם הציבור משקיע מכספו ומקבל תמורה כספית או אחרת אך אינו רוכש בעלות בגוף בו הוא משקיע, התקנות החדשות (שהותקנו מכוח פרק 3 של החוק) יאפשרו לחברות אמריקאיות פרטיות להציע לציבור לרכוש את מניותיהן דרך פורטלים ייעודיים, ובכלל זה גם למשקיעים שאינם עומדים ברף הגבוה של Accredited Investors. נזכיר כי עד עתה, רק משקיע שנכלל תחת ההגדרה של Accredited Investor הורשה להשקיע באותן חברות. כדי להיחשב Accredited Investor היה עליך להיות בעל הון של לפחות מיליון דולר או להרוויח שכר שנתי ממוצע של כ־200 אלף דולר. ואמנם, רוב הציבור אינו כזה.
כעת המצב בארצות הברית משתנה. התקנות יאפשרו לחברות רבות (אשר התאגדו בארה"ב) אלטרנטיבת גיוס השקעה נוספת לאלטרנטיבות הקיימות כדוגמת גיוס הון מקרנות הון סיכון או אנג'לים. כעת יוכלו משקיעים שאינם זכו להתברג בעשירון, המאיון או האלפיון העליון להשקיע את הונם ביתר קלות בכל חברה המציעה למכירה את מניותיה.
חשוב לזכור, עם זאת, כי קיימות מגבלות וחובות שונים תחת גיוס הון בדרך זו. מעבר להגבלת סכום הגיוס עד לגובה של מיליון דולר, התקנות גם מגבילות משקיע יחיד פרטי בסכומי הכסף שביכולתו להשקיע בשיטה זו, בין היתר, בהתבסס על גובה משכורתו והונו העצמי. החברות המגייסות, מצדן, תידרשנה לעמוד בחובות רישום ודיווח של ההצעה לרכישת מניות החברה.
מעניין יהיה לראות את השינוי שתביא התקינה האמריקאית החדשה. אנו צפויים לראות עלייה בגיוסים של חברות פרטיות שיפנו לאפיק מימון המונים. רק ימים יגידו האם באמת מדובר בבשורה חדשה בשוק גיוסי ההון האמריקאים (והעולמיים בכלל) או בהקלות רגולטוריות שלא יזעזעו את אמות הסיפים.
גם הרשויות בישראל אינן שוקטות ופועלות להקלת גיוסי כספים על ידי חברות בשיטת מימון המונים. לפני כחצי שנה עבר בכנסת חוק (בשמו המלא - חוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי-טק) (תיקוני חקיקה) התשע"ו–2015), המאפשר גיוס הון מהציבור על ידי חברות פרטיות דרך אתרי מימון המונים באינטרנט ללא הגשת תשקיף או דוחות בורסאיים מלאים. על בסיס הוראות החוק, פרסמה לאחרונה הרשות לניירות ערך הצעה לנוסח של טיוטת תקנות (שטרם אושרה), לפיהן חברות פרטיות תהיינה רשאיות למכור לציבור את מניותיהן בתמורה לסכום של עד 1 מיליון ₪ (עם אפשרות לגיוס סכום של עד 3 מיליון ₪ בהינתן תנאים מסוימים).
בדומה למצב בארה"ב, התקנות מסדירות בצורה מפורטת יותר מהחוק את הזכויות והחובות השונות של החברה המגייסת ושל המשקיעים. נציין את מגבלת גובה ההשקעה של משקיע פרטי - 10,000 ₪ בהשקעה בודדת ולא יותר מ-20,000 ₪ בשנה (עם חריגים מסוימים), חובות דיווח לחברה לפני ואחרי הגיוס וכן זכויות שונות למשקיעים – זכות הצטרפות (tag along) לעסקת מכירת מניות החברה על ידי בעל עניין או משקיע מוביל בחברה וזכותו של משקיע לחזור בו מהתחייבותו להשקעה.
שיטת מימון ההמונים, שהינה חדשה יחסית בצורתה הנוכחית, מקרבת אותנו צעד קטן נוסף לעבר אותו כפר גלובלי קטן – חברות פרטיות (private companies) נוצרות וצומחות משיתופי פעולה כלכליים של אנשים פרטיים ממדינות שונות המשקיעים בהן למטרת יצירת רווח כלכלי. אולי יום אחד אותן חברות יהפכו את המשקיעים החדשים לעשירים קצת יותר. מכאן, השמיים הם הגבול.
הפוסט נכתב על ידי עו"ד אלון הראל מהמחלקה המסחרית בפירט, וילנסקי, מזרחי, כנעני – משרד עורכי דין, המתמחה, בין היתר, בליווי וייעוץ למשקיעי הון סיכון שונים וחברות סטארט-אפ משלב הקמתן, דרך שלבי גיוסי ההון ועד שלב ה-EXIT.
* אין באמור לעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי או תחליף לכך.