במטרה למנוע מקרים מחרידים כמו הרג הפעוטה יסמין וינטה או פרשת כרמל מעודה שזעזעו את ישראל בשנים האחרונות, כמו גם מקרים חוזרים של התעללות בקשישים מצד מטפליהם, בחרה EyeKnow לפתח אלגוריתמים מצילי חיים, שיכולים לזהות ברמת דיוק גבוהה תנועות אגרסיביות ומקרי אלימות בין מטפלים לבין חסרי ישע, וכך למנוע מראש את מקרי ההתעללות הבאים. בשונה ממערכות הקיימות היום לזיהוי אלימות, שאינן מסוגלות לזהות מעשי אלימות ברמת הרגישות הנדרשת בטיפול בחסרי ישע, פלטפורמת EyeKnow תוכננה במטרה לזהות תנועות אגרסיביות ובהן משיכות חזקות, הושבה או האכלה תוך שימוש באלימות, דחיפות, תנועות ידיים מאיימות ועוד.
החברה פועלת בשיתוף פעולה עם אחת משלוש ספקיות האינטרנט הגדולות במדינה להשקת השירות לציבור הכללי במהלך 2022, לצד הסכם פעילות עם יצרנית החומרה העולמית nvidia המובילה כחלק מתכנית NVIDIA Inception.
EyeKnow פיתחה IP ייחודי ובאמצעות המימון המבוקש מתכננת לרשום 2 פטנטים בנושא: האחד - יכולת זיהוי תנועות אגרסיביות כלפי חסרי ישע (עליה מבוססת הטכנולוגיה), השני - זיהוי פרופיל של מטפלים בעלי סבירות לביצוע פעולה אלימה, המאפשר זיהוי מוקדם ומעקב אחר מטפלים ואנשי מקצוע, המועדים לביצוע מעשי אלימות.
EyeKnow מובלת בידי צוות מפתח בעל חזון וניסיון רב בעולמות הטק, אשר פועל מתוך תחושת שליחות בוערת להשתמש בעולמות הטכנולוגיה ולרתום את כוחות האלגוריתם כדי להציל ולשפר את איכות חייהם של חסרי ישע בישראל ובעולם כולו. בחברה השקיעו עד כה חברת Techstars, אקסלרטור אמריקאי, השלישי בגודלו בעולם, כשגיוס נוכחי זה נועד לאפשר את השלמת המוצר וחדירת הטכנולוגיה לשוק הטיפולי הפרטי והמוסדי, המוערך במיליארדי דולרים בשנה.
טכנולוגית החברה פונה לשווקים פרטיים ומוסדיים בהיקף נרחב: לפי הערכות ישנם כיום כ-113 מיליון קשישים בעולם המקבלים טיפול באמצעות מטפלים מקצועיים או עובדים זרים, המייצגים שוק פוטנציאלי של מיליארדי דולרים מדי שנה, מהם כ-81 מיליון המתגוררים בביתם ונזקקים לסיוע, ואחרים במסגרות טיפוליות וסיעודיות של בתי אבות ומרכזים גריאטריים. שוק הטיפול בפעוטות וילדים בבתים פרטיים ובמוסדות (כולל גני ילדים ומעונות יום העולמי, שוק המונה בישראל כ-2,100 מעונות יום וכ-3,600 משפחתונים), ושוק החינוך המיוחד העולמי (כולל בישראל כ-3,000 גני ילדים וכ-400 בתי ספר), עם פוטנציאל התרחבות עתידי לסקטורים מגוונים נוספים (שימוש בטכנולוגיה למניעת אלימות במרחב הציבורי לשימושן של עיריות, בתי ספר, בתי סוהר, בתי חולים ,תחנות משטרה וכו').
הצורך
בישראל, כמו ביתר העולם, אנו מוצאים את עצמנו לעתים קרובות מדי המומים מול מסך החדשות, עם דיווח נוסף על התעללות בפעוטות - דוגמת מקרה כרמל מעודה שזעזע את המדינה או הרג הפעוטה יסמין וינטה בידי מטפלת - לצד סיפורים בלתי נתפסים על אלימות חוזרת ונשנית כלפי קשישים חסרי ישע, מצד מטפליהם, כגון מקרה האלימות כלפי קשישים בבית האבות "נאות כיפת הזהב" בחיפה, שנחשף לפני מספר שנים.
שינויים חברתיים, דמוגרפיים וטכנולוגיים שהתרחשו בעשורים האחרונים בעולם כולו, ובישראל בפרט, הובילו לעליה מתמדת בכמות חסרי הישע משני צדי ספקטרום הגיל: מצד אחד עלייה טבעית בנפח אוכלוסיית הגיל השלישי, הנעזרת במסגרות דיור מוגן או טיפול סיעודי נרחב בבתי אבות, כחלק טבעי מהתבגרות האוכלוסיה, ומהצד השני, "בייבי בום" - עלייה מסיבית גם בכמות התינוקות בני 0-3, המבלים את מרבית ימי חייהם הראשונים במסגרות טיפול וחינוך חוץ ביתי, מעונות וגנים פרטיים בעיקר, בהם הם נתונים לחסדם של זרים, ללא יכולת שליטה מצד הוריהם על המתרחש.
מחקרים שנערכו בתחום מצאו כי קבוצות גיל אלו הינן המועדות ביותר לסבול מהתנהגות לא תקינה, אלימות והזנחה, מצד מטפלים ואנשי מקצוע, בשל אי יכולתם של פעוטות או קשישים להגן על עצמם ו\או לדווח על המתרחש, ועל כן הם חשופים יותר מכל אוכלוסיה אחרת לפגיעה בבריאותם וביטחונם האישי.
לפי הערכות, בישראל, 1 מכל 5 קשישים חווה אלימות מסוג זה או אחר מצד מטפליהם. בעולם, לפי נתוני הסטטיסטיקה שפרסם ארגון הבריאות הבינלאומי, 2 מתוך 3 מטפלות הודו כי נהגו באלימות כלפי קשישים במוסדות טיפוליים. הארגון דיווח עוד כי בין 15% ל-30% מהקשישים בבתי אבות ובבתים חווים אלימות מילולית או פיזית מצד המטפלים שלהם. בין הגורמים לתופעה הקשה ניתן למנות העדר כמעט מוחלט של אמצעי פיקוח, שבלעדיהם נותרים חסרי הישע ובני משפחותיהם חסרי אונים.
התלות בהגעה פיזית למעון לצורך בחינת עמידה בתנאי הרגולציה מהווה בעיה גדולה במעקב אחר עמידה בתקנות באופן רציף, ומייצר "חלונות" גדולים המאפשרים מקרי אלימות, החומקים מתחת לרדאר. בסקר שביצעה EyeKnow לילדים עם הורים סיעודיים, נמצא כי אלימות, מצד המטפל האחראי על ההורים, הינו אחד משני החששות הגדולים ביותר המטרידים אותם ומדירים שינה מעיניהם.
מסקר מייצג שנערך בקרב אוכלוסיית ישראל, בשיתוף פעולה עם חברת הסקרים גיאוקרטוגרפיה, עולה כי כ-40% מקהל היעד מדווחים שהשירות רלוונטי עבורם, נתון שעולה לכדי 47% בקרב אלו שיש להם בן משפחה קרובה או מעל גיל 70, וכ-71% סבורים שהוא חדשני ושונה ממה שקיים בשוק:
הפתרון
כעת, לראשונה, רותמת חברת EyeKnow את יכולות הטכנולוגיה המתקדמת ביותר, במטרה לענות על הצורך החברתי העמוק והכאוב הזה. החברה מפתחת אלגוריתמים ושיטות מבוססי AI לצורך זיהוי, סיווג וניטור של אינטראקציות בין מטפלים לבין הקשישים או הפעוטות הנמצאים תחת חסותם, עם דגש מהותי על אלגוריתמים רב תחומיים, המתוכננים מראש כך שיתאימו לשימוש במסגרת מערכות ניטור ובקרה מגוונות, לצרכי אוכלוסיות שונות.
החברה ופיתוחיה יציעו הלכה למעשה דור חדש של פתרונות זיהוי, סיווג וניטור מידע מבוססי בינה מלאכותית, שכמותן עוד לא נראו, ומטרתן העצמת והגברת יכולות הבקרה, ההדרכה ואימון הצוותים המקצועיים, במטרה לשמור על ביטחונן של האוכלוסיות המוחלשות, תוך שיפור החוויה הטיפולית ואיכות חייהם של חסרי הישע במסגרות השונות, וכמובן התייעלות מקצועית של המוסדות הרלוונטיים ואנשי המקצוע.
הפתרון הטכנולוגי שמפתחת החברה עונה על בעיה עמוקה העולה ממצאי מחקר, לפיהם קשישים החווים אלימות ימותו מהר יותר, ועבור פעוטות, חשיפה מתמשכת לתנאים סביבתיים קשים ולטיפול באיכות ירודה, מהווה גורם סיכון התפתחותי קריטי לילדים. מטרת הטכנולוגיה היא לסייע ליצירת תנאים סביבתיים מיטיבים בבית ובמסגרות הטיפול השונות, ולהוות גורם מגן התומך בהתפתחות רגשית, חברתית, וקוגניטיבית מיטבית, כפי שלכל מבוגר, ילד ופעוט מגיע.
בין היתר, בשל ההד הציבורי הרב לו זכה הנושא בשנים האחרונות, התחדדה ההבנה גם בקרב הרשויות וגופי הממשל, כי על המדינה לספק לאזרחיה חסרי הישע ובהם בראש ובראשונה קשישים ופעוטות, אמצעי הגנה ופיקוח במסגרת סביבה וטיפול איכותיים המותאמים לצרכיהם, תוך פיקוח והערכה מתמשכים, ובהתאם לאמות מידה ברורות ואחידות.
טכנולוגיה
החברה פיתחה עד כה POC מבוסס אלגוריתם ראשוני לסיווג מספר מצומצם של אינטראקציות בין צוות הגן לילדים. תוצאות האלגוריתם הראשוני שפותח כאבטיפוס עוברות תהליך מתמשך של שדרוג והתאמה, ובמקביל החלה החברה בפיתוח טכנולוגיה מותאמת גם עבור שוק הטיפול בקשישים, לצורך זיהוי, סיווג וניטור אינטראקציות בין מטפלים לבין מטופלים הנמצאים בסיכון.
טכנולוגית החברה מבוססת על מודלי AI שאומנו עם סרטוני אלימות מקוריים וייחודיים שנאספו ע"י החברה בשיתוף פעולה עם השותפים שלה. המודלים הללו מונגשים ללקוחות של EYEKNOW באמצעות תשתית בענן ואפליקציית אינטרנט). בנוסף, יש לחברה צוות בקרה אשר מוודא שההתראות של המערכת הם מדויקות (שיטה הקרויה Human-In-The-Loop). באמצעות שיטה זו, החברה מספקת אחוזי דיוק גבוהים מאוד ואחוזי False Positive כמעט אפסיים.
בשלב הראשון תתמקד הטכנולוגיה בהיבטים הבאים:
בעזרת גיוס זה, מתכננת בין היתר החברה להרחיב את הטכנולוגיה ויכולותיה:
איך זה עובד?
טכנולוגיית החברה מבוססת על ומחולקת לארכיטקטורת תוכנה וחומרה. ארכיטקטורת התוכנה של EyeKnow מחולקת ל-3 חלקים מרכזיים:
טכנולוגיית EyeKnow למעשה "מתממשקת" למצלמות אבטחה רגילות, ומנהלת את קבלת הפריימים בעזרת מערכת ניהול תורים מבוקרת. למערכת יכולת איסוף מידע ממצלמות רבות במיקומים שונים בגן ואף מגנים במיקומים שונים, תוך התאמה מלאה והיררכייה ברורה של המידע הנאגר, ללא אובדן נתונים.
המערכת רבת השכבות יכולה להתחבר לכל מצלמה.. בשלב שני, נעזרת הפלטפורמה באלגוריתמים ומודלים של למידה עמוקה (Deep Learning) לזיהוי התנהגויות שונות, ע"פ סדר חשיבות ובהתאם לתכנית הפיתוח, ובהן זיהוי פעולות אגרסיביות, אלימות פיזית ברורה, כגון מכות, בעיטות, דחיפות, ועוד.
הטכנולוגיה מבוססת על מערכת Inference מבוססת ענן כדוגמת AWS Amazon וכוללת גם מערכות ולידציה ותיוג פנימיות, המאפשרות לצוות לוודא כי האירועים שהאלגוריתמים מזהים הינם ממשיים ודורשים התייחסות מיידית, לפני העברת המידע המעובד ללקוחות. עוד כוללת הפלטפורמה מערכת בינה עסקית ו"דאשבורד" למעקב נוח אחר כלל המידע הנאסף והניתוחים המבוססים עליו.
המערכת תפותח כיישומון וכאפליקציה למחשב,בשלב הראשון לשימושם של בנים ובנות להורים סיעודיים או הורים לפעוטות בבתים, ובהמשך לבעלי או מנהלי גנים ובתי אבות וכו', עם יכולת מובנית לצפייה בקטעי ווידאו של האירועים עליהם מדווחת הפלטפורמה.
פטנטים
EyeKnow מתכננת לרשום שני פטנטים בלעדיים המהווים IP אטרקטיבי וחשוב, ובהם אלמנט המכסה יכולת זיהוי תנועות אגרסיביות כלפי חסרי ישע, עליה מבוססת הטכנולוגיה, לצד פטנט נוסף המאפשר זיהוי פרופיל של מטפלים בעלי סבירות לביצוע פעולה אלימה, אשר מאפשר זיהוי מוקדם ומעקב אחרי מטפלים ואנשי מקצוע, המועדים לביצוע מעשי אלימות.
|
זהו הסטארט-אפ השלישי אותו מוביל תומר, בעל 10 שנות ניסיון כמנהל מוצר ורקע טכנולוגי נרחב. בין היתר ניהל אקסלרטור לעידוד סטארט-אפים, בעל ניסיון בינלאומי ועסקי, בין היתר בניו זילנד.
|
|
בעל תואר ראשון בהנדסת חשמל ממכון לב, פיתח מערכת זיהוי אלימות בבתי אבות במהלך לימודיו, בוגר קורס DL , בעל ניסיון בעיבוד אותות וקול ועוד.
|
|
מתמחה כשש שנים בתחום הבינה המלאכותית והאלגוריתמיקה, בעל ניסיון בהרמת פלטפורמות אימון, פיתוח והטמעה של מודלים SOTA עד לרמת הפרודקשן במוצרי קצה. ראש צוות פורמולה אוטונומית בטכניון עם התמקצעות ב-VISION COMPUTER בתחום האוטומוטיב.
|
|
בעל ניסיון של כ-20 שנה כמרצה וחוקר במחלקת שפות תכנות ומערכות מידע באוניברסיטת סבילה. תחומי המחקר כוללים חיזוי תנועתיות של אנשים, זיהוי פעולות וניתוח של התנהגות בני אדם באמצעות סנסורים ומידע מצולם.
|