חומר מהפכני חדש אשר מקרר באמצעות אור השמש
עליית הטמפרטורות והתחממות כדור הארץ היא בעיה אמיתית לכולנו, ואף יותר מכך כשבתגובה לחום אנחנו מגבירים את המזגן אשר פולט יותר חום לרחובות ובכך מחממים את הערים שלנו אפילו יותר. זו בעיה ידועה.
פתרון חלקי לבעיה הוא בדמות ציפויים רפלקטיביים - ציפויים אשר מחזירים חלק מהקרינה חזרה ובכך מקטינים את התחממות המבנים/מכוניות/רחובות. שוק זה לא השתנה זה עשרות שנים ולא באמת מצליח להקטין את ההתחממות בעיקר כי הציפוי עדיין מתחמם (אם כי פחות).
סולקולד מפתחת ציפוי חדשני אשר בתגובה לאור השמש ממיר את החום הפנימי בתוכו לאור ע"י תופעה פיזיקלית הנקראת Anti-Stokes fluorescence. בכך מתקרר החומר ממש מתחת לטמפרטורת הסביבה. למעשה החומר מתפקד כשכבה דקה שנהיית קרה יותר ככל שהשמש חזקה יותר.
החומר יכול לצפות כל אובייקט תחת השמש אשר מצריך קירור – מבנים (בתים, מפעלים, קניונים, איצטדיונים, בניינים, וכו), רכבים מכל הסוגים, מטוסים, מטענים, אוניות, ואפילו בחלל.
וכמובן ללא צריכת חשמל, ללא שימוש בחלקים נעים. 100% פתרון ירוק.
טכנולוגיה ייחודית מוגנת פטנט
בהתבסס על השיטה המוכחת של Laser cooling of solids, יצרנו מערכת דו שכבתית שיכולה להפעיל את מנגנון הAnti-Stokes fluorescence על ידי השמש.
הטכנולוגיית מוגנת הפטנט של SolCold הרשומה כפטנט PCT גלובלי, הוכחה במעבדות האוניברסיטה העברית, בהם לראשונה חומר התקרר רק מעצם חשיפתו לאור השמש.
בבדיקות המעבדה שלנו הוכחנו ירידה פוטנציאלית של 20 מעלות צלזיוס מתחת לטמפרטורת הסביבה
סולקולד קיבלה מימון SEED מחברת השקעות פרטית לטובת פיתוח הפתרון והוכחת התכנות. בנוסף ולאחר פנייה של נציגת תוכנית SME של האיחוד האירופי, החברה הגישה בקשה ל grant במסגרת התוכנית Phase I.
כיום סולקולד נמצאת במו"מ עם חברת צבע וציפויים גדולה לשיתוף פעולה פיתוחי ומול אחת מיצרניות המטוסים הגדולות בעולם. כמו כן קרן הון סיכון ידועה בעולם הביעה עניין להשקעה.
השוק בו סולקולד פועלת הוא למעשה אינסופי. למעשה כל גוף החשוף לשמש ונדרש בו קירור הוא יעד למכירות. החל מבניינים דרך עולם הרכב, צבא, מטוסים, אוניות, וכו. המכירות כיום של ציפוי רפלקטיביים הנותנים פתרון חלקי בלבד לבעיה נעמדים במיליארדי דולרים וצפויים לצמוח בצורה ניכרת עד 2025. הביקוש בליטרים צפוי לההכפיל את עצמו עד 2025.
שוק זה משווע לדור הבא של ציפויים אשר יתן מענה שלם ויוריד עלויות מיזוג אויר בצורה משמעותית, ואז – יפרץ הסכר והשוק יתחיל למלא את הפוטנציאל האמיתי שלו. פוטנציאל של למעלה מ 100 מיליארד דולר בשנה.
לאחר סיום הוכחת ההתכנות ורישום התוצאות בפטנט, ניגשנו לחשיפה הראשונה בתחרות Deep Tech הגדולה באירופה – Hello Tomorrow in Paris. מתוך יותר מ -3,000 חברות סטארט-אפ נבחרנו כאחת מתוך 7 הפיינליסטים.
בכנס ראיינו אותנו וכן הצגנו את הטכנולוגיה לראשונה. ההתלהבות מהטכנולוגיה והוכחת ההתכנות וכן מהפוטנציאל הכלכלי והגלובלי שלה היו אדירים כשלאחריהם נכתבו עלינו מאמרים במגזינים המובילים בעולם
(NewScientist, Futurism, Israel21C, The Daily wire, i24news, IPCM, Europe1, Le Monde ועוד). בנוסף תוכנית מחקר עיתונאית מובילה בשם Carte Blanch ערכה כתבה שלמה בטלויזיה על סולקולד והטכנולוגיה שלה.
בעקבות הסיקור התקשורתי קיבלנו עניין רב בקנה מידה עולמי. קיבלנו בקשות רבות לזכויות הפצה, הזדמנויות השקעה והצעות למבנים עבור הניסויים הבאים מארה"ב, מדינות אירופה, אוסטרליה, סין, יפן, הודו, מדינות אפריקה ומדינות דרום אמריקה
סולקולד סיימה בהצלחה הוכחת התכנות במעבדות באוניברסיטה העברית בירושלים. הצעדים הבאים של החברה הם ניסויי חוץ, ומעבר רגולציה על מנת ולהביא את הטכנולוגיה שלנו לשוק מהר ככל האפשר.
עם השלמת השלב הבא סולקולד תהיה למובילת השוק בתעשיית הציפויים וזאת מאחר ולחברה הטכנולוגיה היחידה עם היכולת לקרר משטחים רק באמצעות אור השמש! כתוצאה מכך, שווי השוק של החברה יקפוץ בהתאם.
אין למעשה פתרון אחר המתקרב ליכולות של הפתרון של סולקולד - זה מהפכה חדשנית אמיתית שתשנה את העולם.
במהלך 50 השנים האחרונות, הטמפרטורה הכללית הממוצעת עלתה בקצב המהיר ביותר בהיסטוריה. מומחים רואים את המגמה והיא מאיצה: 16 השנים החמות ביותר שנמדדו ע"י נאס"א ב134 השנים האחרונות התרחשו מאז שנת 2000! בכל העולם יש צורך הולך וגדל לקירור - מבניינים למכוניות, מטוסים ואוניות, ואפילו בחלל החיצון. כל שנה צריכת החשמל בקיץ שוברת שיאים חדשים בשל מספר הולך וגדל של התקנות והפעלות של מערכות מיזוג אויר עקב התחממות כדור הארץ.
זוהי בעיה מתמשכת הצפויה לגדול עם הזמן. באופן טבעי, בעיה זו הינה בשיאה במהלך שעות היום כאשר השמש היא ישירות מעל ראשינו. בשעות אלו, צריכת החשמל והעלויות הינם בשיא.
בעיה זו משפיעה על מגוון רחב של צרכנים: חברות בנייה, מנהלי מבנים, שוכרי מבנים, עיריות, יצרני רכב, חברות ציי רכבים, חברות מטענים, חברות שילוח, יצרני מטוסים, חברות תעופה, ועוד ועוד וכמובן הצרכנים המשתמשים ברכוש ובמוצרים הדורשים קירור. מבחינה מעשית, בעיה זו משפיעה על כל אובייקט החשוף לשמש והזקוק לקירור.
כיום, הצרכן מנסה לפתור בעיה זו באמצעות בידוד תרמי וציפויים רפלקטיביים.
לפתרונות אלה השפעה קטנה על ההתחממות מאחר והם רק מפחיתים קצת את עומס החום המגיע מהשמש מלהספג לחלוטין.
סולקולד מפתחת חומר ייחודי אשר משתמש באור השמש בכדי לקרר את פני השטח עליו הוא מונח אנו עושים זאת ע"י שימוש בתופעה הפיזיקלית של Anti-Stokes fluorescence בה חומרים מהונדסים מסוגלים לפלוט אור באנרגיה גבוהה יותר מהאור הנקלט. המשמעות היא שככל שהשמש חזקה יותר, כך השפעת הקירור שלנו חזקה יותר.
החומר יכול להיות מיושם כצבע פשוט אותו מורחים עם מברשת או ספריי, או בתצורה של אריחים אותם אפשר יהיה לרצף מעל כל אובייקט
כאשר מייושם על גגות של מבנים, הציפוי חוסך עד 60% בעלויות האנרגיה עבור מיזוג אויר, חסכון המתורגם לעשרות אלפי דולרים לבניין לשנה. בנוסף ישנה גם השפעה חיובית גדולה על הסביבה - חיסכון בעלויות האנרגיה פירושו ירידה ניכרת בפליטת CO2 ומזהמים. אנחנו לא רק חוסכים עלויות משמעותיות, אלא גם עוזרים להגן על הסביבה שלנו באותו זמן: פחות צריכת חשמל = פחות ייצור אנרגיה = פחות פליטת CO2 ו מזהמים, וירידה בהתחממות כדור הארץ. למעשה כל זה הוא כאין וכאפס לעומת הפוטנציאל המלא. סולקולד יכולה ליישם את הציפוי שלנו כמעט על כל משטח הדורש קירור תחת השמש. רק לשם ההמחשה – בשוק הרכבים בארה"ב יש שימוש מוערך של כ 30 מיליארד ליטרים של דלק בשנה על מיזוג אוויר בלבד!
הטכנולוגיה שלנו מבוססת על העיקרון של קירור לייזר (Laser Cooling of solids), שבו חומרים מהונדסים אשר סופגים אור לייזר מתקררים עד 150 מעלות צלזיוס מתחת לטמפ' הסביבה. העקרון פועל משום שהמולקולות בחומרים אלה קולטות פוטונים באורך תדר אחד ופולטים פוטונים בעלי תדר גבוה יותר שלמעשה נושאים אנרגיה גבוהה יותר. השיוויון האנרגטי מגיע מהחום הפנימי בחומר אשר למעשה מומר לאור בתהליך ומתווסף לפוטון הנפלט.
בסולקולד הצלחנו ליצור מערכת שתאפשר את החלפת הלייזר זולל האנרגיה במקום מעורר חינמי – השמש.
המטרה היא שככל שהשמש זורחת על העצם אותו נרצה לקרר, הוא יתקרר אקטיבית באופן רציף. הקושי עליו נדרשנו להתגבר הוא בספקטרום ובחוסר הקוהרנטיות: רוחב הספקטרום של השמש הוא רחב הרבה יותר מזה של לייזר צר סרט מונוכרומטי, בנוסף אור השמש אינו קוהרנטי כמו זה של הלייזר.
הצוות של סולקולד יצר חומר המאפשר את תופעת הAnti-Stokes על ידי רוחב סרט רחב ואור מפוזר ולא קוהרנטי. התוצאה היא חומר דו שיכבתי:
מאחר ובכך החומר מאבד אנרגיה, הטמפרטורה של החומר יורדת תוך כדי התהליך. חום מהמבנה, המכונית, או כל אובייקט אחר יספג בציפוי ויפלט בצורת אור, כך שככל שהשמש תזרח עליו הוא יתקרר באופן רציף.
עד כה הציפוי שלנו נבחן בהצלחה במעבדות באוניברסיטה העברית בירושלים. מבדיקות שעשינו האפקט יהיה מוגבר על גגות מתכת יותר מאשר על גגות בטון וכן אפקטיבי ביותר עבור בניינים נמוכי קומה
מסימולציות שעשינו הראנו שכשהציפוי שלנו יהיה על גג מבנה, צפויה ירידה של עד 20°C באזור הגג, וזאת בהשוואה לאותו המצב ללא הציפוי.
|
גדי הוא יזם מנוסה, ויחד עם ירון שנהב הם ייסדו את חברת סולקולד. לגדי מעל 10 שנות נסיון כמוביל פיננסי בתעשיית הוידאו מחברת Radvision וכן מחברת אינטל העולמית – חטיבת הבינוי.
גדי הינו בן 36 ובעל תואר ראשון בכלכלה וניהול מאוניברסיטת חיפה
|
|
פרופסור רון הוא פרופסור בסגל האוניברסיטה העברית בירושלים, המחלקה לפיזיקה, מכון רקח. הוא מתמחה בפיזיקה גרעינית וקירור לייזרים. פרופסור רון הוא חבר בוועדה הלאומית לאנרגיה גרעינית ומחזיק במספר מלגות ופרסים מהאיחוד האירופי, ארה"ב וישראל. פרופסור רון הינו בעל תואר שלישי מאוניברסיטת תל אביב עם פוסט דוקטורט במכון וייצמן למדע וכן באוניברסיטת ברקלי בארה"ב.
|
|
לד"ר ערן זהבי מעל 20 שנות נסיון בתפקידי מפתח בתעשיית הפיתוח בכימיה ביולוגיה וביופיזיקה. ד"ר זהבי שימש כ CTO של אינקובטורים בתחום האנרגיה הירוקה של Hutchison Kinrot and TACount, והוא כיום יועץ R&D לחברת הסטארטאפ BATM. ד"ר זהבי מחזיק בתואר דוקטור לכימיה וביופיזיקה מהאוניברסיטה העברית, וכן בפוסט דוקטורט מאוניברסיטת טקסס באוסטין.
|
|
בעלת רשיון לעריכת דין בישראל, ארה"ב (ני-יורק וטקסס), וכן פורטו ריקו.
לשרית מעל 25 שנות נסיון בעריכת דין עבור חברות גדולות בארה"ב ובפורטו ריקו וכן כיועצת דין פנימית עבור חברות גדולות וקבוצות חברות בישראל ופורטו ריקו. בעלת נסיון רב בהובלת עסקאות גדולות של מיזוגים ורכישות, מתן רשיונות ופיננסים, גם בישראל וגם בחו"ל וכיועצת פנימית של קבוצת זאבי. שרית ניהלה צוותי עו"ד בעסקאות מורכבות ובינלאומיות, ובתביעות.
|
|
דן היה אחראי הראשי לאינטגרציה המוצלחת של 3 חברות בנות של חברות היי-טק אמריקאיות בישראל: Kulicke and Soffa (K&S), KLA Instruments and Applied Materials. כל שלוש החברות פועלות בישראל בשוק המוליכים לממחצה וההון סיכון, ומעסיקות ביחד כ 1,500 עובדים בישראל.
דן שימש כיו"ר הקרן לשיתוף פעולה ישראלית אמריקאית למחקר ופיתוח BIRD בין השנים 1993 – 1996, בהלכן הוביל את הקרן להעמקת שיתוף הפעולה בשוק ההי-טק בישראל וארה"ב.
מאז 2006, דן משמש כיו"ר עבור מספר חברות היי-טק ישראליות
|