השקעות בסטארטאפים- שעתם של המשקיעים החדשים

כסף עושה כסף

כל ישראלי טוב מכיר את האמרה הרווחת שכסף עושה כסף, ובהתאם לכך, במהלך העשור האחרון, ניכר גידול משמעותי במספר המשקיעים היומיומיים- אלו אשר מקצים חלק מהונם הפנוי במטרה ליצור רווחים נוספים מכספם. בהתאמה לכך, יתרת תיק הנכסים הפיננסיים שבידי הציבור עולה בהתמדה כאשר שנכון לתחילת 2015 היא עומדת על כ-3.3 טריליון ₪.

עד היום אפיקי ההשקעה המרכזיים שעמדו בפני הציבור היו מניות, אגרות חוב, קרנות נאמנות, מט"ח, חסכון פנסיוני ונדל"ן, כאשר לכל אחד מאפיקי ההשקעה הללו יש מאפיינים משלו בכל הקשור לאופן ההשקעה, מידת הסיכון, ופוטנציאל הרווח.

ישראל היא הסטרטאפ ניישן, אז למה עד עכשיו לא יכולנו להשקיע בסטארטאפים

 Waze, ViberוWix- הן רק חלק מסיפור ההצלחה של תעשיית ההי-טק הישראלית. בעשור האחרון נמכרו יותר מ- 960 סטארט-אפים ישראלים בעסקאות שהכניסו לכיסי המשקיעים יותר מ- 55 מיליארד דולר. כאשר בשנת 2014 הגיעה התשואה הממוצעת על ההשקעה בסטארטאפים לפי 6.22, זאת אומרת שבממוצע כל דולר שהושקע החזיר מעל ל-6 דולר (IVC, 2014).

עד היום, הגישה להשקעות המשתלמות ביותר הייתה סגורה בפני ציבור המשקיעים היומיומיים עקב 4 סיבות עיקריות:

כל אלה גרמו לכך שהנהנים העיקריים מהסטארט-אפ ניישן היו קבוצה קטנה וסגורה של משקיעים מקצועיים.

עלייתה של הכלכלה השיתופית

המשבר הכלכלי, יוקר המחייה, התפתחות הטכנולוגיה והמדיות החברתיות הביאו לעלייתה של הכלכלה השיתופית.

המונח כלכלה שיתופית הוא סוג של הסדר כלכלי חדש המאפשר אופטימיזציה של המשאבים, באמצעות יצירת סחר חליפין ישיר בין מוכרים לקונים (ללא צורך במתווכים) והפיכת שווקים מסורתיים לחדשניים על ידי פתיחתם, הגדלת היצע המוכרים, הקונים וכמות העסקאות.

בעשור האחרון קמות פלטפורמות רבות לשיתוף שירותים ומוצרים, יוצרות מהפכות בהרגלי הצריכה שלנו ומשפרות את החיים שלנו. Airbnb היא אחת הדוגמאות המוכרות והמוצלחות ביותר לפלטפורמת כלכלה שיתופית שבה משאב לא מנוצל (דוג' הבית הפנוי שלכם בזמן חופשה) הופך עבורכם למקור הכנסה ומאפשר לתיירים מחוץ לאזור פתרונות אירוח במחירים אטרקטיביים במיוחד. UBER מאפשרת לכל אחד להיות נהג מונית לרגע, להציע שירותי הסעה במחירים תחרותיים וליהנות מתוספת יפה להכנסה החודשית שלו. Fiverr הישראלית היא זירת מסחר גלובלית אשר הצליחה לשפר את חיינו באמצעות יצירה קהילה גלובלית של נותני וצורכים שירותים רבים ומגוונים (החל מעיצוב וכלה בייעוץ משפטי) תמורת סכום התחלתי של 5$ בלבד.

הכלכלה השיתופית יוצרת מהפכה אמיתית באופן הצריכה שלנו, פותחת בפנינו רעיונות חדשים וחוסכת לנו המון המון כסף.

הכלכלה השיתופית מגיעה לעולם ההשקעות

Crowdfunding ("מימון המונים") הוא מודל לגיוס הון מהציבור הרחב באמצעות פלטפורמה אינטרנטית, כאשר הרעיון העומד בבסיסו הוא גיוס סכומים קטנים ממספר גדול של משקיעים. השימוש ב- Crowdfunding  החל בסוף שנות ה-90'  כאמצעי לגיוס מימון למיזמי אומנות, וכיום מהווה כלי נפוץ לגיוס כספים לאמנים, פוליטיקאים, סיוע הומניטארי, הגנת סביבה ולאחרונה גם למימון עסקים קטנים וחברות סטארט אפ.

בשנת 2008 אתר בשם קיקסטארטר הצליח להכניס את מימון ההמונים לתודעה העולמית, ויצר קהילה עצומה שתומכת ומממנת רעיונות מצוינים.  נכון להיום, 93,949 קמפיינים מומנו בהצלחה,  היקף המימון הגיע למעל ל - 2 מיליארד $, וכמות התומכים ("משקיעים") עברה את ה-9.5 מיליון.

Kickstarter זכתה אמנם להצלחה מסחררת, אבל מעולם לא הציעה השקעה אמיתית אשר מאפשרת שותפות, ובמידה והפרויקט בו השקעתם הפך להצלחה עולמית, כל מה שנותר בידיכם היה כרטיס תודה או במקרה הטוב, המוצר אותו מימנתם (ראו מקרה Oculus).

השקעות בסטארטאפים- שעתם של המשקיעים החדשים

שנת 2012 סימנה את שעתם של המשקיעים החדשים. בשנה זו עברה חקיקת ה-""Jobs actבארה"ב אשר סללה את הדרך להפעלת מימון המונים מבוסס מניות, כלומר לאפשר לחברות סטארטאפ לגייס השקעות מהציבור בתמורה למניות באמצעות פלטפורמות אינטרנטיות. מדינות נוספות, דוג' בריטניה, הצטרפו למגמה וכתוצאה מכך החלו לקום פלטפורמות אשר מאפשרות למשקיעים החדשים להשקיע בסטארטאפים בתמורה למניות.

בפני האזרח הממוצע שעד עכשיו הסתפק בלהשקיע את כספו בפיקדונות בנק, אגרות חוב, קרנות נאמנות וכיו"ב,  נפתחה לראשונה האפשרות להשקיע בסטארטאפים ולהצטרף לקבוצת משקיעים שעד לא מזמן הייתה סגורה ומצומצמת. משקיעים חדשים אלה יכולים כעת להשקיע חלק מכספם הפנוי בסטארטאפים וליהנות מפוטנציאל תשואה גבוה במיוחד, וממעורבות, ע"פ מידת רצונם, בחברות אשר עוסקות בתחומי עניין אשר קרובים לליבם.